שם נוסף לפרוצדורה זו הוא בניית עצם מודרכת.
במקרה של חוסר שיניים ישנה עדיפות רבה להשתלת שיניים (החדרת שתלים דנטליים) על פני ביצוע גשרים או תותבות, שיוצרים עומס מיותר ומזיק על שיניים תומכות ועל החניכיים.
חוסר עצם ניכר נוצר במיוחד לאחר עקירות טראומטיות של שיניים, או לאחר זמן ממושך ללא שיניים או שימוש בשיניים תותבות.
כדי לאפשר החדרת שתלים דנטליים במקרים שונים של חוסר עצם, משתמשים ברפואת שיניים בטיפול שנקרא השתלת עצם.
זהו בעצם טיפול שבו הרופא משתמש בחומרים שונים המאפשרים ומעודדים צמיחת עצם חדשה במקום של חוסר עצם.
ישנם סוגים שונים של החומרים הנ״ל: סינתטיים, ממקור אדם או בהמה.
כל מקרה צריך שיקול בפני עצמו — באיזה חומר עדיף להשתמש במקרה מסוים כדי לקבל תוצאה המאפשרת החדרת שתלים דנטליים.
שמור מכתשת
טיפול הכרחי לאחר עקירות שיניים, כדי לאפשר ריפוי עצם מקסימלי.
ברוב המקרים שיניים נעקרות כתוצאה מדלקות כרוניות המלוות באובדן חומר עצם מסביב לשן. מאוד חשוב לאחר עקירת שן וניקוי קפדני של רקמות דלקתיות למלא את הפגם שנוצר בחומרי תחליפי עצם, המעודדים ועוזרים לצמיחת עצם חדשה באופן מלא — דבר שחשוב מאוד בשביל החדרת שתל דנטלי במיקום הנכון ושיקום עתידי נכון.
עיבוי רכס
כמו שנשמע — מיועד לעיבוי רכסי לסתות צרים, כדי לאפשר החדרת שתלים דנטליים. קיימות כמה שיטות לפי מקרים שונים.
הרמת רצפת הסינוס (חללים שבצדי חלל האף)
זהו טיפול מאוד נפוץ במקרה של חוסר עצם לגובה באזור השיניים הטוחנות. טיפול מאוד בטוח שנמצא בשימוש שנים רבות.
הרמת רצפת האף
טיפול די דומה להרמת רצפת הסינוס.
